Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nazir
Daf 48a
''וּלְאִמּוֹ'' — לִגְזֵירָה שָׁוָה, לְכִדְרַבִּי. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: גַּבֵּי נָזִיר ''בְּמוֹתָם'' אֵינוֹ מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְנִגְעָם וּלְזִיבָתָם. וְאֵין לִי אֶלָּא בְּנָזִיר, בְּכֹהֵן גָּדוֹל מִנַּיִן?
Traduction
The phrase ''or for his mother'' serves as a verbal analogy, in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, as it is taught in a baraita: Rabbi Yehuda HaNasi says: It states with regard to a nazirite: ''He shall not become defiled for them when they die'' (Numbers 6:7), which indicates: It is only when his relatives die that he may not become impure for them. However, he may become impure for their leprosy and for their emission of a zav, i.e., a nazirite is not forbidden to contract those forms of ritual impurity. And I have derived only that this halakha applies to a nazirite, the subject of this verse. From where do I derive that this applies to a High Priest as well?
Rachi non traduit
לגזירה שוה לכדרבי דתניא רבי אומר. לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יטמא להם במותם כי נזר וגו' והאי קרא בנזיר כתיב:
אין לי. שמיטמא לאביו ולאמו בנגעם ובזיבתם אלא נזיר כ''ג מנין:
אמרת לא יאמר אמו בכ''ג. שיש לנו ללמוד מן הדין שאינו מיטמא שהרי ק''ו הוא כו':
אין כהן הדיוט מיטמא לאחיו אלא אם כן ישנו אחיו מאביו:
אין כ''ג מיטמא לאחיו מאמו ולא מאביו ולא אפי' לאביו אע''פ שאין כהן הדיוט מיטמא לאחיו אלא בשביל שבא מכח אביו:
Tossefoth non traduit
ולאמו שנכתב בכ''ג לגזירה שוה. לנזיר דכתיב בנזיר לא יטמא להם במותם ודרשינן במותם יתירא דהא כתיב ברישיה דקרא על כל נפשות מת למה לי במותם לומר לך במותם הוא דאינו מיטמא אבל מיטמא הוא לנגעם ולזיבתם נראה דעיקר קרא לנגעם איצטריך דס''ד אמינא דמצורע חשיב כמת ולזיבתם נקט אגב נגעם:
ואין לי אלא בנזיר. שמותר ליטמא לנגעם ולזיבתם כ''ג מנין אמרת לא יאמר אמו בכ''ג דאינו צריך ומה במקום שכהן הדיוט מיטמא לאחיו מאביו דכתיב לאחיו וסבירא ליה דגמר אחוה אחוה מבני יעקב כי היכי דילפינן לענין יבום ביבמות (דף יז:) הרי עדיפא משפחת אב ממשפחת אם לגבי כהן הדיוט אין כ''ג מיטמא לאביו [מקום] שאין כהן הדיוט מיטמא לאחיו מאמו אינו דין שאין כ''ג מיטמא לאמו אם זכיתה מן הדין א''כ מה ת''ל אמו בכ''ג וא''ת ומה צריך קל וחומר הרי כבר אמר דעל כל נפשות מת אזהר רחמנא אקרובים ועל כרחך כדפרישי' ואמו נמי בכלל כל הקרובי' א''כ למה כתיב אמו בפירוש על כרחיך מייתרא לג''ש וי''ל דאי לאו ק''ו הוה אמינא אע''ג דאסר קרובים מעל כל נפשות מת וכתיב נמי לאביו לאו למעוטי מת מצוה אלא למעוטי אם דמיטמא לה דהוה אמינא דווקא קרובים דמצד האב דגריעי טפי משום דאינה קורבא ודאית אלא חזקה בעלמא אבל אמו דודאי ילדתו ליטמא לה כדאמר לקמן האי סברא ע''כ איצטריך קל וחומר ללמד דאין זו סברא שהרי בכהן הדיוט אנו מחשיבים קורבא דאב טפי מן האם ומהשתא אייתר אביו ואמו בכהן גדול אביו לומר דמיטמא למת מצוה ואמו לגזירה שוה ואם תאמר אכתי מנלן דאביו בא למת מצוה הא איצטריך לגופיה דלא לימא דלאמו למעוטי לאביו דיטמא לאביו דקורבא דאב עדיפא דמתייחס אחריו כדלקמן ונראה לומר דהתנא תפס לדין ק''ו לרווחא דמלתא כק''ו דלעיל והך ברייתא כרבי ישמעאל דבסמוך ולית ליה האי צריכותא דלקמן דאמו ודאי ילדתו דלקמן אליבא דר''ע קאמר ליה אבל לר' ישמעאל בלאו ק''ו אייתר לאמו שהיא בכלל שאר קרובים דאפי' אי נכתב לאביו לא הוה אמינא דלמעוטי אמו קאתי משום דודאי ילדתו דלית ליה הנך סברות דלקמן הלכך כי כתיב על כל נפשות מת כולהו קרובים במשמע אייתר לאביו למת מצוה ואייתר לאמו לגזירה שוה וקל וחומר לרווחא דמילתא:
אָמַרְתָּ: לֹא יֵאָמֵר ''אִמּוֹ'' בְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי קַל וָחוֹמֶר הוּא: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁכֹּהֵן הֶדְיוֹט מִיטַּמֵּא לְאָחִיו מֵאָבִיו — אֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִיטַּמֵּא לְאָבִיו, מָקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן הֶדְיוֹט מִיטַּמֵּא לְאָחִיו מֵאִמּוֹ — אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִיטַּמֵּא לְאִמּוֹ?
Traduction
You can say as follows: The verse need not say ''his mother'' with regard to a High Priest, as there is no need for the verse to state this, since this halakha is derived a fortiori: And if in a case where a common priest becomes impure to bury his paternal brother, a High Priest may not become impure even to bury his father, then in a case where a common priest may not become impure to bury his maternal brother, who is not considered a relative with regard to impurity, is it not logical that a High Priest may not become impure to bury his mother herself?
אִם זָכִיתָה מֵהַדִּין, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''אִמּוֹ'' בְּכֹהֵן גָּדוֹל? מוּפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן הֵימֶנּוּ גְּזֵירָה שָׁוָה: נֶאֱמַר ''אִמּוֹ'' בְּנָזִיר, וְנֶאֱמַר ''אִמּוֹ'' בְּכֹהֵן גָּדוֹל,
Traduction
And if you have successfully derived this halakha from the a fortiori inference, what is the meaning when the verse states ''his mother'' with regard to a High Priest? It is free to teach a novel halakha, and one can compare and learn a verbal analogy from it as follows: It is stated ''his mother'' with regard to a nazirite (Numbers 6:7), and it is stated ''his mother'' with regard to a High Priest (Leviticus 21:11).
Rachi non traduit
אם זכיתה מן הדין. אם למדת מן הדין שאין כ''ג מיטמא לאמו מה תלמוד לומר אמו אלא מופנה כו':
מָה ''אִמּוֹ'' הָאָמוּר בְּנָזִיר — בְּמוֹתָם אֵינוֹ מִיטַּמֵּא אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְנִגְעָם וּלְזִיבָתָם, אַף ''אִמּוֹ'' הָאָמוּר בְּכֹהֵן גָּדוֹל — בְּמוֹתָם אֵינוֹ מִיטַּמֵּא אֲבָל מִיטַּמֵּא לְנִגְעָם וּלְזִיבָתָם.
Traduction
The Gemara explains: Just as the phrase ''his mother'' stated with regard to a nazirite teaches that in his parents’ death he may not become impure to bury them but he may become impure for their leprosy and for their emission of a zav, as a nazirite is not prohibited from contracting these impurities, so too, the phrase ''his mother'' stated with regard to a High Priest means that in his parents’ death he may not become impure, but he may become impure for their leprosy and for their emission of a zav.
אַשְׁכְּחַן כֹּהֵן גָּדוֹל. נָזִיר מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ''כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא'',
Traduction
The Gemara clarifies: We found a source for the halakha that a High Priest must become impure for a met mitzva; from where do we derive that a nazirite is likewise obligated? As it is taught in a baraita that it is stated with regard to a nazirite: ''All the days that he consecrated himself to the Lord he shall not come near to a dead body [nefesh met]'' (Numbers 6:6).
Rachi non traduit
אשכחן כ''ג. דמיטמא למת מצוה נזיר מנלן:
Tossefoth non traduit
הכי גרסינן אשכחנא כהן גדול דמיטמא למת מצוה נזיר מנלן. תימה תיפוק ליה מגזירה שוה דאמו אמו כמו שאנו לומדים כהן גדול מנזיר לענין נגעם וזיבתם ה''נ ניהדר ונילף נזיר מכהן גדול לענין מת מצוה דאין גזירה שוה למחצה נראה למהר''ף אי לאו דנפקא לן מת מצוה בנזיר מקרא אחרינא הוה אמינא דכולה גזירה שוה דאמו אמו אתיא למת מצוה אבל לענין למעוטי נגעם וזיבתם בין בכהן הדיוט ובין בכהן גדול כיון דמצורע איתקש למת דהוה ליה כעוקר קרא ממשמעותיה ע''י ג''ש להכי איצטריך למילף מת מצוה בנזיר מקרא אחרינא:
כל ימי הזירו לה' על (כל) נפש מת לא יבא שומע אני נפש בהמה במשמע. אי לא כתיב מת אלא נפש שנאמר ומכה נפש בהמה ישלמנה ת''ל נפש מת בנפש אדם הכתוב מדבר דבהמה לא איקרי מת אע''ג דכתיב (שמות כ''א:
ל''ד) והמת יהיה לו מת סתמא איקרי נפש מת לא איקרי:
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילּוּ נֶפֶשׁ בְּהֵמָה בַּמַּשְׁמָע, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ''מַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה'', תַּלְמוּד לוֹמַר: ''עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא'', בְּנֶפֶשׁ אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ''לֹא יָבֹא'' — בִּנְפָשׁוֹת הַמְטַמְּאוֹת בְּבִיאָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
Traduction
I would derive from this verse that a nazirite is prohibited from coming near all bodies, including even the body of an animal, similar to that which is stated: ''And he who smites the body [nefesh] of an animal'' (Leviticus 24:18). Therefore, the verse states: ''He shall not come near to a dead body,'' employing the dual term nefesh met, which indicates that the verse is speaking of the body of a person. Rabbi Yishmael says: This exposition is unnecessary, as the verse states: ''He shall not come near,'' indicating that the verse is speaking only of bodies that render people and items ritually impure through going in, i.e., entering. In other words, the verse is referring solely to corpses. Entering into a tent in which the corpse is contained renders one impure. By contrast, an animal carcass imparts impurity only by means of contact and carrying.
Rachi non traduit
ת''ל על (כל) נפש מת בנפש אדם הכתוב מדבר. שלא מצינו שנקרא נפש מת אלא אדם בלבד:
בנפש המטמאה לו לאדם בביאה. כיון שנכנס עמהם באהל הכתוב מדבר ואיזו זו נפש אדם ולא נפש בהמה וכיון דעל נפש מת לא יבא מדבר בנפש אדם ומשמע בין קרובי' בין רחוקים ולמה חזר הכתוב ואמר לאביו ולאמו אלא לאביו הוא דלא מיטמא כו':
Tossefoth non traduit
ר' ישמעאל אומר אין צריך. למעוטי בהמה מנפש מת דהא הוא אומר לא יבא בנפש המטמא בביאה היינו באהל הכתוב מדבר ואילו נבילה לא מטמאה באוהל:
''לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ'' אֵינוֹ מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה.
Traduction
In any case, once it has been derived that a nazirite is prohibited from becoming impure to bury any person, both relatives and non-relatives, the passage ''he shall not become defiled for his father, or for his mother'' (Numbers 6:7) is available to teach another halakha, that it is for only them that a nazirite may not become impure, but he may become impure to bury a met mitzva.
Tossefoth non traduit
לאביו ולאמו. בנזיר כתיב ד' פרטי לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יטמא להם במותם לאביו ולאמו אינו מיטמא אבל מיטמא למת מצוה מסקנא דברייתא זו דלאביו בא לגלויי על נפש מת דאיירי בקרובין ולאמו לגזירה שוה לכדרבי ולאחיו למת מצוה ומפיק ליה האי סברא כמו שנושא ונותן בברייתא עד דיליף ליה מאחיו אי נמי התנא ידע בטוב דלא נפיק מת מצוה אלא מלאחיו והאי דקאמר לאביו ולאמו הוי כמו [וגו'] ולעולם סומך אלאחיו:
עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר, יֵשׁ לִי בַּדִּין: וּמָה כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקְּדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת עוֹלָם, מִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה, נָזִיר שֶׁאֵין קְדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת עוֹלָם — אֵינוֹ דִּין שֶׁמִּיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה?
Traduction
The baraita asks: Even if the verse had not stated this halakha, I have a way of deriving it by right, i.e., logically, with an a fortiori inference: And if a High Priest, whose sanctity is permanent, may become ritually impure to bury a met mitzva, then in the case of a nazirite, whose sanctity is not permanent, is it not logical that he may become impure to bury a met mitzva as well?
Rachi non traduit
עד שלא יאמר. שמיטמא למת מצוה הייתי מביאו מן הדין שנזיר מיטמא למת מצוה מה כ''ג כו':
Tossefoth non traduit
עד שלא יאמר. קרא בנזיר דמיטמא למת מצוה יש לי בדין בקל וחומר למשמע מיניה דנזיר מיטמא למת מצוה ומה כהן גדול שקדושתו קדושת עולם מיטמא למת מצוה מקרא כדלעיל:
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁכֵּן אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל טוּמְאָתוֹ, תֹּאמַר בְּנָזִיר, שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל טוּמְאָתוֹ. הוֹאִיל וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל טוּמְאָתוֹ לֹא יִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא'', אֲבָל מִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה.
Traduction
The baraita rejects this inference: No; if you say that this is true with regard to a High Priest, who does not bring an offering for his impurity, shall you also say that this is the case with regard to a nazirite, who does bring an offering for his impurity? Since a nazirite brings an offering for his impurity, perhaps he should not become impure to bury a met mitzva? Therefore, the verse states: ''He shall not become defiled for his father, or for his mother'' (Numbers 6:7). However, he does become impure to bury a met mitzva.
אוֹ: אֵינוֹ מִיטַּמֵּא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, אֲבָל יִטַּמֵּא לִשְׁאָר מֵתִים! אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר: וּמָה כֹּהֵן הֶדְיוֹט, שֶׁמִּיטַּמֵּא לִקְרוֹבִין — אֵינוֹ מִיטַּמֵּא לִשְׁאָר מֵתִים, נָזִיר, שֶׁאֵינוֹ מִיטַּמֵּא לִקְרוֹבִין — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא לִשְׁאָר מֵתִים?
Traduction
The baraita suggests: Or perhaps one should expound this verse differently: He may not become impure to bury his father or for his mother; however, he may become impure to bury other dead people. The Gemara rejects this suggestion: You can say that this argument can be refuted a fortiori: And if a common priest, who becomes impure to bury his relatives, nevertheless may not become impure to bury other dead people (see Leviticus 21:1–2), then in the case of a nazirite, who may not become impure to bury his relatives, is it not logical that also he should not become impure to bury other dead people?
Tossefoth non traduit
או אינו. אלא לכך כתיב לאביו ולאמו לומר לך דמותר ליטמא לשאר מתים רחוקים וטעמא איכא למימר דשמא אקרובים אזהריה רחמנא מפני [שמיצר] עליהם וזהו זילותא דנזיר דאיקרי קדוש אבל רחוקים שאינו נעצב עליהם לא אזהריה רחמנא אמרת ק''ו מכהן גדול דעל כרחיך סברא זאת לא אמיתית היא שהרי [בכ''ג] הוא איפכא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source